פסק-דין בתיק ת"א 677-01-10

1. עניינה של התובענה שבפניי, נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1977 עקב תאונת דרכים שעבר ביום 30.12.02. התביעה הוגשה לביהמ"ש ביום 3.1.10, מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1976.

2. הנתבעת עותרת לדחיית התביעה על הסף, עקב התיישנות. זאת בטענה כי הוגשה בחלוף 7 שנים מיום שנולדה עילת התובענה.

  שני הצדדים השמיעו טענותיהם ביחס לטענת ההתיישנות בדיון שהתקיים בפני ביום 7.9.11 ולאחר מכן סיכמו בכתב ביחס לטענת ההתיישנות.

3. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וקראתי בעיון רב את הסיכומים, לרבות סיכומי התשובה, אני קובע כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

סיכומי הצדדים העלו שלוש שאלות עיקריות שבמחלוקת. להלן אדון בהן כסדרן:

תחולת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין

4.  לטענת התובע, על פי סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות מהיום שבו נולדה עילת התובענה ומקום שבו עילת התובענה היא נזק והנזק לא התגלה ביום שארע, יחל מניין הימים ביום שבו נתגלה הנזק.

לשיטת התובע, היום שבו התגלו נזקיו הינו 19.4.05 עת אובחנה אצלו מחלת קרוהן וביום 20.7.08 עת איבחן אורטופד שבדק אותו, נזק אורטופדי בפיקה שבברך שמאל.

מאידך גיסא, הנתבעת טוענת כי בתביעה לפי חוק הפלת"ד, אין עוסקים בשאלת מועד התגלות הנזק ולכן שאלת מועד גילוי הנזק כלל לא רלוונטית בענייננו. לטענתה, על פי דין, נבחנת שאלת מועד קרות התאונה בלבד.

5. מאחר ואנו עוסקים בתאונת דרכים יש להדגיש כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 מחיל מפורשות בסעיף 4 (א) בו, את סעיף 89 לפקודת הנזיקין על תביעות פיצויים שעילתן תאונת דרכים. אולם, אין הוראה בחוק זה, הקובעת כי חוק ההתיישנות "הכללי" לא יחול עליו. ב

סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע כך:

"לעניין תקופת ההתיישנות בתובענה על עוולות-היום שנולדה עילת התובענה היא אחד מאלה:

(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה התיישנה התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".ו

אין חולק כי "המעשה" הנזכר בסעיף - הינו אירוע התאונה.נ

"יום אירוע הנזק" - הנזק שנגרם ע"י המעשה ארע ביום התאונה.

"לא נתגלה הנזק ביום שאירע "-כל עוד לא נתגלה הנזק, אין תקופת ההתיישנות מתחילה לרוץ.ו

אלא שמשנתגלה נזק פיזי כלשהו, מתחילה תקופת ההתיישנות לרוץ גם אם לאחר מכן התרחב ההיקף הפיזי של אותו נזק.

"נפסק, כי נתגלה אין פירושו נתגבש אלא מספיק שיש ראיה לסימני הנזק-הפגיעה, ואפילו לאחר מכן הוסיף והתפתח נזק חמור הרבה יותר". [ע"א 83/80, זמיר נ' כימיקליים ופוספטים בע"מ , פ"ד לז (3) 122

6.  ויפים דברים אלו לענייננו. עיון בתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה מעלה כי כבר ביום התאונה, בסמוך לאחר שהגיע התובע לביה"ח אסף הרופא, אובחנו אצלו שברים בכף יד שמאל והיא הושמה בסד גבס.